#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כא. 1 אלו שני מצבים באדם שנפגע ואפ' חי מטמא באהל?	"אמר רב יהודה אמר שמואל: נשברה מפרקת ורוב בשר עמה מטמא באהל [ומה שמצאנו בעלי שנאמר בו מיתה בנשברה מפרקת לבד, כיון שהיה זקן].<p dir=""rtl"">אמר ר' שמואל בר נחמני א&quot;ר יוחנן: קרעו כדג מטמא באהל, א&quot;ר שמואל בר יצחק ומגבו.</p>"	חולין כא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כא. 2 אלו ד' מצבים בבהמה שאף שעדין לא מתה לגמרי היא נבלה?	"אמר זעירי: נשברה מפרקת ורוב בשר עמה - נבלה.<p dir=""rtl"">אמר שמואל: עשאה גיסטרא - נבלה </p><p dir=""rtl"">א&quot;ר אלעזר: ניטל הירך וחלל שלה ניכר, הינו כל שרבוצה ונראית חסרה - נבלה.</p><p dir=""rtl"">שנינו במסכת אהלות: הותזו ראשיהן אף על פי שמפרכסין - טמאים, ר&quot;ל אמר הותזו ממש, ר' אסי א&quot;ר מני כהבדלת עולת העוף לר&quot;א בר&quot;ש ואפ' ברוב שנים.</p>"	חולין כא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כא. 3 &quot;ואת השני יעשה עולה כמשפט&quot; האם כמשפט חטאת העוף או חטאת בהמה, ולענין מה חילק בין עולת העוף ועולת בהמה &quot;והקריבו&quot; (3)?<p dir=""rtl"">[האם בעולת העוף די ברוב שנים או שצריך שיבדיל לגמרי ומנין?]</p>"	"ת&quot;ק: אין לומר כמשפט חטאת העוף שהרי הוא אומר &quot;והקריבו&quot; לחלק, אלא כמשפט חטאת בהמה שאינה באה אלא מן החולין {דכתיב &quot;את פר החטאת אשר לו&quot;} וביום {כדי נסבה} ובידו הימנית {כר&quot;ש דכהונה לא מלמד על ימין}. מכל מקום לא הקישו שדי ברוב שנים שהרי הוא אומר &quot;ומלק.. והקטיר&quot; מה הקטרה הראש בעצמו אף מליקה הראש בעצמו [ובלא והקריבו הו&quot;א ומלק והקטיר מה הקטרה בראש המזבח אף מליקה בראש המזבח].<p dir=""rtl"">ר' ישמעאל אומר כמשפט חטאת העוף לענין שתהיה מליקה ממול עורף, אבל לא לענין שדי בסימן אחד שהרי הוא אומר &quot;והקריבו&quot; לחלק. [אידך שתהיה מליקה ממול עורף ילפי מהקש מליקה מליקה לג&quot;ש.]</p><p dir=""rtl"">ר&quot;א בר&quot;ש אומר כמשפט חטאת העוף שאוחז בראש הגוף עמו ומזה (שעדין מחובר במיעוט סימנים), אבל לא די בסימן אחד כחטאת שהוא אומר &quot;והקריבו&quot; לחלק.</p>"	חולין כא.		
